נעה ליפשיץ נ' חב` איל מקיאג` (מייק אפ) בע"מ ואח'

פסק דין

בפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פיצויים עקב הפרת חוזה עבודה, הפרשי שכר, שכר עבודה, זכויות סוציאליות.

כן התבקש בית הדין להורות על המצאת טפסים הקשורים לאישור העסקתה של התובעת במסגרת הנתבעות.

נציין כי כתב התביעה הכיל אף תביעה לסעד לגילוי מסמכים, אולם התביעה לסעד זה נמחקה על ידי בית הדין ( כב' השופטת הופמן) בהחלטה מיום 30.3.09, ולפיכך לא נזקקנו לכך בפסק דין זה, על אף שהתובעת שבה והזכירה סעד זה בסיכומיה.

רקע עובדתי:

1.הנתבעות הינן חברות העוסקות בתחום האיפור המקצועי, ומפעילות רשת חנויות למוצרי איפור וקוסמטיקה ברחבי הארץ.

2.התובעת הייתה בתקופה הרלוונטית לתביעה, תושבת העיר אילת, אשר הועסקה בשרות הנתבעות בין המועדים 3.12.03 ועד 2.6.08 במספר תפקידים, ובתפקידה האחרון עבדה כמנהלת סניף באילת ( להלן: "הסניף").

3. בתחילת חודש אפריל 2007, טרם כניסתה של התובעת לניהול הסניף באילת, נחתם בין הצדדים הסכם עבודה ( להלן: "ההסכם") המסדיר את תנאי עבודתה של התובעת באילת לרבות שכר עבודתה של התובעת ותנאים סוציאליים נוספים.

4.בין היתר סיכמו הצדדים כי פעילותה ועבודתה של התובעת בסניף באילת תמשך עד 1.1.08 ולאחר מכן תעבור התובעת לנהל את הסניף בבאר שבע.

5.בתום תקופת ההסכם המשיכה התובעת לנהל את הסניף באילת עד למועד סיום העסקתה בנסיבות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

טענות הצדדים:

טענות התובעת

6.התובעת טענה כי מעברה לניהול הסניף בבאר שבע היה כפוף לשביעות רצון הנתבעות מתפקודה באילת, ומאחר והנתבעות לא היו שבעי רצון מתפקודה, לא נחתם עימה הסכם חדש בחלוף תקופת ההסכם (להלן: "התקופה"), ובתום חמישה חודשים מחלוף התקופה, הנתבעות פיטרו אותה מעבודתה.

7.כחיזוק ותמיכה בטיעונה, טענה התובעת כי הנתבעות הציגו בפניה סקר "שביעות רצון לקוחות" שערכו הנתבעות וממנו עולה כי קיימת בעיה בניהול הסניף באילת על ידי התובעת, ובשל כך אף הנתבעות קיזזו משכרה עמלות ובונוסים אשר שולמו לה למפרע, בתחילת עבודתה כמנהלת הסניף.

8.עוד טוענת התובעת כי בקשת הנתבעות להעברתה לנהל את הסניף בבאר שבע הייתה כאמתלה ותירוץ להכביד עליה על מנת שתתפטר מרצונה החופשי, וכאקט עונשי משביקשה להשיב לה את המענקים והבונוסים שקוזזו משכרה.

9.עוד הוסיפה התובעת וטענה כי פניותיה לנתבעות, להשיבה לעבודה בסניף באילת נענו בשתיקה מצד הנתבעות, ומתוך כך הסיקה כי הנתבעות אינן חפצות עוד להעסיקה, ולמעשה ראתה בשתיקת הנתבעות כפיטוריה בפועל.

10.בהמשך לטיעוניה בדבר נסיבות סיום העסקתה טענה התובעת, כי הנתבעות הפרו את ההסכם שנחתם עימה, וכן הנתבעות פגעו בזכויותיה הסוציאליות, לרבות אי תשלום שכר עבודה, ותשלומים נוספים להם הינה זכאית כדין.

11.לאור האמור עתרה התובעת לסעדים רבים, הבאים לידי ביטוי ב-5 מרכיבים מרכזיים:

פיצויים עקב נסיבות סיום העסקה.

אי תשלום שכר עבודה והפרשי שכר.